אחת הסוגיות העיקריות אשר עולות בהקשר של בדיקות הפוליגרף בכלל ובתחום יחסי עבודה והטענה לפגיעה בזכויות חוקיות וחוקתיות של עובדים בפרט, היא סוגיית תקפותו ומהימנותו של מכשיר הפוליגרף.
בפס"ד אוניברסיטת תל אביב, שהינו פסק דין המנחה לעניין בדיקות התאמה של עובדים, נקבעכי על מנת שמעביד יהיה רשאי להעמיד עובד או מועמד לעבודה בבדיקה כל-שהיא, יש צורך כי הבדיקה תוכר כמהימנה וכתקפה.
מהימנות היא מידת היציבות בתוצאות המדידה המתקבלות בבדיקות חוזרות ונישנות. דהיינו, שיטת בדיקה תהיה מהימנה אם וכאשר בדיקות חוזרות ונשנות של אותו הנבדק יניבו תוצאות דומות. מדידה היא תקפה כאשר היא משקפת במדויק את האפיון שאותו נועדה למדוד – מידת ההתאמה בין המדידה לבין מה שהיא אמורה למדוד. דהיינו, בחינת השאלה באיזו מידה ממלאת הבדיקה את יעודה.

א- תקפות בדיקת הפוליגרף:

מאחר שלחקירה של התנהגות בלתי הולמת של עובדים יש, לפחות לכאורה, אופי המזכיר אירועים הנחקרים בחקירה פלילית איעזר לשם הדיון בתקפות בדיקת הפוליגרף במחקרים כלליים שנערכו בנושא ואשר בחנו את תקפותה של בדיקת הפוליגרף בשיטת שאלות הביקורת (השב"ק) CQT. יש שתי דרכים לבחינת תקפותה של בדיקת הפוליגרף. האחת – מחקרי שדה והשניה – מחקרי מעבדה.

מחקרי שדה הם מקרים אמיתיים של בדיקות פוליגרף. במחקרים אלה החוקר משווה החלטות שקיבל בודק הפוליגרף המקורי עם המצב האמיתי של הנבדק – היותו חף מפשע או אשם, התאמתו לתפקיד וכו'. המצב האמיתי יכול להיבדק על פי תוצאות משפט, הודאה, כשירותו התעסוקתית בפועל של הנבדק, העברת החומר ובדיקתו עיי צוות משפטנים שנתבקשו לתת חוות דעת על מעורבות הנבדק וכו'. לדעתי קשה מאוד לקבל סטטיסטיקה מדויקת באשר לתקפותה של בדיקת הפוליגרף באמצעות מחקרי שדה.

גישה זו מקובלת גם על איתן אלעד ( א' אלעד, הערה 6, 195-196 7, 207 ) הטוען שעקב אכילס של מחקרי השדה היא אמינות הקריטריון לאשמה או לחפות. קריטריון ההודאה,למשל, בעייתי, שכן הודאות שווא אינן בלתי שכיחות ולעיתים מושגות בהשפעת תוצאות בדיקת פוליגרף. גם הרשעה בבימ"ש כקריטריון לאשמה או חפות לוקה בטעויות רבות.

עם זאת, כפי שנראה בהמשך קיימת התייחסות לתקפות הבדיקה גם על פי תוצאות שהתקבלו במחקרי שדה ולכן אציין גם אותן.

מחקרי מעבדה מנסים לשחזר בתנאי מעבדה תנאים המאפיינים את המציאות. הנבדקים הנם בדרך כלל סטודנטים המודעים לכך שהם משתתפים בניסוי ומקבלים עבור השתתפותם שכר או הטבות אחרות. זאת בעוד שאוכלוסיית הנבדקים בבדיקות פוליגרף אמיתיות מגוונת הרבה יותר ( מבחינת השכלה, גיל, רמה כלכלית, קבוצות אתניות וכו'). המכשור בתנאי מעבדה הוא בדרך כלל מתוחכם יותר אולם למבצעי הבדיקה חסרה בדרך כלל הכשרה מסודרת כבודקי פוליגרף.

יש לקחת בחשבון כי קשה מאד להגיע למסקנות נכונות אשר לתקפותה של בדיקת הפוליגרף באמצעות מחקרי מעבדה וזאת משתי סיבות עיקריות :

ראשית, אדם הנבדק בבדיקת פוליגרף חייב להיכנס למצב הפסיכולוגי המתאים לבדיקה כתוצאה מהרגשתו כמאויים ביחס להליך. אם המערכת הסימפתטית של הנבדק לא נכנסת לפעולה – אין אפשרות להגיע לממצא אמיתי ונכון בבדיקה. כאשר הבדיקה נערכת בתנאי מעבדה והנבדק יודע כי אינו משקר או לחילופין אינו מרגיש מאויים משאלות הבדיקה ובמיוחד משאלות הביקורת – המערכת הסימפתטית שלו לא תיכנס לפעולה ואז תגובותיו הפיסיולוגיות הנרשמות על גבי הצ'ארט של הבדיקה לא ישקפו את עובדות המקרה ולא ניתן יהיה להגיע לממצאים אמיתיים.

שנית, הבודקים במחקרי המעבדה הם בדרך כלל חסרי נסיון או הכשרה בעריכת בדיקות פוליגרף בתנאי אמת. כפי שנראה בהמשך, למבצע הבדיקה יש השפעה רבה על התוצאות הסופיות. משום כך, קשה לקבוע את תקפותה של הבדיקה במציאות כאשר התנאים לביצוע המחקר שונים לחלוטין מתנאי הבדיקה בזמן אמת.

הסטטיסטיקה אשר הוצגה ע"י תומכי שיטת שאלות הביקורת מעלה כי שיעור ההצלחה של הבדיקה גבוה ביותר. רסקין למשל, קובע ש-95% מהנבדקים האשמים מתגלים ככאלה בבדיקה וכי 85% מהנבדקים ה"חפים" מתגלים ככאלה בבדיקה. בדומה לכך, ד"ר ברלנד,שותפו של רסקין למחקר, היה בדעה שאם מכשיר הפוליגרף מופעל עיי בודק בצורה הנכונה ולבודק יש את הכישורים הנדרשים אזי הדיוק של תוצאות הבדיקה מגיע לשיעור של בין 80%ל 95%. עם זאת, לדעתו של ברלנד, יש לקבל את תוצאות הבדיקה רק כחלק ממכלול הראיות ואין להסתמך רק על תוצאות אלה בביהמ"ש.

בהתייחס למכלול מחקרי השדה ומחקרי המעבדה, ניתן למצוא דפוס של תקפות גבוהה יחסית באשר לנבדקים אשמים. רוב המחקרים מעידים כי מידת התקפות היא מעט פחות גבוהה באשר לבדיקת הפוליגרף לנבדקים חפים.

אגב, למרימי הגבה אשר בהמשך לאחוזים שצויינו טוענים כי על פיהם הכלי אינו אמין – יש לזכור כי מדובר באחוזים גבוהים ביותר אם משווים למשל לתקפות מבדקי הארגומטריה המתבצעים בבתי החולים ( בדיקות מאמץ ) ואשר מסתכמים בכ65% בלבד ושעל פי ממצאיהם מתקבלות החלטות הרות גורל בנוגע לטיפולים רפואיים מצילי חיים.

יש לציין את דו"ח המשרד להערכה טכנולוגית של הקונגרס האמריקאי ( להלן : OTA) שערך בשנת 1983 סקירה של עשרות מחקרים אשר לתקפות בדיקת הפוליגרף ומצא ראיה משמעותית לתקפות בדיקת הפוליגרף בתחומים של חקירות פליליות.

ישנם כמובן מספר גורמים אשר יכולים להשפיע על דיוקה של בדיקת הפוליגרף. אחד הגורמים העיקריים לכך הוא יכולתו, לפחות הלכאורית, של נבדק לנסות לשבש את הבדיקה ולנסות "לרמות את המכשיר". בשפה המקצועית ניסיונות השיבוש האלה נקראיםCOUNTERMEASURES ובודק הפוליגרף ככל שניסיונו רב יותר – מסוגל לאתרם ולהתמודד עמם טוב יותר.

בודק פוליגרף מנוסה נדרש לזהות ולטפל בגורמים משתנים נוספים אשר עלולים להשפיע עלהתגובות הפיסיולוגיות והפסיכולוגיות של הנבדק בפוליגרף: ריגוש הפחד הנו למעשה הפחד מפני חשיפת השקר על ידי הנבדק דובר האמת והפחד מפני שקר שגוי עיי דובר האמת.ריגוש הפחד מפעיל למעשה את המארג הפסיכולוגי אשר מכוון את הנבדק לתשומת לב סלקטיבית ומתרכז באיום המיידי הגדול מכולם. על הבודק לאבחן ולנטרל רגשי אשמה אשר נוצרו אצל הנבדק כתוצאה ממעשה המנוגד לערכים מסורת או חינוך, קונפליקט פנימי אצל הנבדק היוצר חוסר איזון תפיסתי, קונפליקט בין הרצון למתן הודאה עקב תחושת האשם ויצר הקיום העצמי, תקווה לאמת שגויה על ידי הנבדק דובר השקר וחשש מפני שקר שגוי על ידי הנבדק דובר האמת, תחושת אשם כתוצאה מאחריות כושלת אצל דובר האמת, רגשי כעס על המעמד המאולץ, תחושת הפתעה במעמד המביך והמשפיל, ריגוש בשחזור העבירה ו/או שחזור המעשה הטראומטי אצל נבדק דובר אמת בעת בדיקתו של קורבן הפשע למשל כגון קרבן אונס וכו'.

גורמים משתנים נוספים העלולים לשבש את הבדיקה הם : רעש חיצוני או פנימי, שינויים במיקום השאלה בצ'ארט, שינוי בטון הדיבור של הבודק, תגובות קיצוניות בצ'ארט הראשון,תגובות קיצוניות לשאלה הראשונה בצ'ארט הראשון, השאלה הרלוונטית הראשונה, שאלת הקרבה (SR), שינוי בלחץ כרית לחץ הדם.

הבודק צריך להיות ערני ומודע לגורמים נוספים שעליו לאבחן עוד בשלב הראיון המוקדם (PRETEST) והשיחה שלפני הבדיקה : עליו להיות ער לקיומן של ציפיות כלשהן אצל הנבדק, לשים לב לריגושים שיכולים להפעיל את המערכת הפראסימפטתית ובכך להפריע לתגובות הסימפטטיות ובכך לשבש את הבדיקה כגון קיומם של רגשי מועקה נפשית או רגשי צער עמוק אצל הנבדק (כמו במקרים של אבל משפחתי וכו ' ).

ישנן תרופות המשפיעות על הגברת או הפחתת התגובות של הנבדק ואשר עשויות לשבש בשל כך את הבדיקה והן סמים מעוררים, סמים מדכאים, בטא בלוקרס. הבודק צריך לקחת בחשבון כי גם גורמים נוספים כמו רגש אחריות וכן חשש מפגיעה במעמד החברתי, מחלות נשימה או לב, מעורבות עורכי דין בבדיקה, כמו כן ראוי לציין כי גם היפנוזה וכן ביופידבק – יכולים אף הם להשפיע על הבדיקה.